איזה רעיון יצירתי לספר, והביצוע לא פחות.

נתחיל מזה שחיית מרבה-רגליים אינו זוכה לייצוג רב בספרי ילדים. נמשיך מזה שגיבור הסיפור, חיים, ומשפחתו מצוירים בצורה שובת לב שקשה לא להתאהב בכל אחת מהדמויות (אפילו ברונן). ולסיום סיומת- הסוף מקורי.

חיים הוא מרבה-רגליים צעיר שאין מנוס וצריך לגזור לו ציפורניים. חיים מצליח להתחמק מהנושא והזמן חולף עד ש.. חייבים וצריך להתמודד עם המשימה. הפתרון מגיע מכיוון מפתיע ומקורי, ויוצר שיתוף פעולה בין בני המשפחה.

יש גם בונוס: הצצה לחיים כסבא – מה שיצר קריצה וחיוך לקוראים הגדולים והקטנים כאחד.

שם הספר מעלה חיוך ומסקרן עוד לפני קריאתו. הכתיבה סוחפת, הסיפור כיפי, משעשע, מחורז ויוצר זרימה בין כל האירועים המתרחשים בעלילה.

הדיאלוגים מקדמים את כל המתרחש, ומעלים נושאים של שיתוף פעולה, חשיבה מחוץ לקופסה, היגיינה אישית וחשיבות לגזירת ציפורניים (נושא שחשוב להסביר מקטנות).

האיורים מושכים את העין. זה לא סוד שאני מאוד אוהבת את איוריו של עוזי בנימין. הוא מצליח למשוך ולהפיח חיים בדמויות דו-ממדיות ולהעביר רגש. הצבעים חמים, בולטים ושילובם עם הטקסט בוצעה בצורה נהדרת. מאוד קל להבין את הסיטואציה ממבט על האיורים.

אגב, תגובתה של נוגה כשפתחתי את הספר, והראיתי לה את האיור בדף הראשון היה: Woooow. עכשיו, דמיינו את התגובה בקול של פספוסה בת כמעט שנתיים.

מומלץ - קריאה מהנה,

יעל צין - סקירות ספרים